ועד פעולה יועצות

הגידול במספר האבחונים אשר מצאו כי לתלמיד לקות למידה משמעותית, בגינה יש לתת לו התאמות מרמה 3, גרם להקמת וועדות ההתאמה המחוזיות. סיבה נוספת להקמת הוועדות היתה חוסר האמון במאבחנים, לאחר שהתברר כי ישנם פסיכולוגים הנותנים להורים המלצות להתאמות גם כאשר אין בהן צורך.

תפקידן של הוועדות הוא לאשר או לשלול את המלצת הפסיכולוג אשר איבחן את התלמיד, על סמך תוצאות המבחנים שעבר בעת עריכת האבחון, וכן חוות דעת של הצוות החינוכי, עבודות של התלמיד ועוד.

הליך אישור התאמות מרמה 3 כולל עריכת אבחון פסיכודידקטי בעלות של בין 2000 ל-3000 ש"ח, בניית תיקים עבי כרס הכוללים דיווחי מורים, דוגמאות למבחנים ובחנים ונתונים נוספים, ושליחתם לוועדת ההתאמות של משרד החינוך. במידה והבקשה נשללה, ניתן להגיש ערעור, אשר מוגש פעמים רבות בשל לחצים מצד ההורים. משימה זו הפכה למעמסה כבדה ביותר ולעיתים אף בלתי אפשרית על בתי הספר בכלל ועל היועצות בפרט, אשר כאמור, הפכו בלית ברירה ובאין גורם מקצועי אחר שיטפל בנושא, לאמונות עליו. 

הנפגעים העיקריים הם התלמידים לקויי הלמידה האמיתיים, אשר נאלצים לגשת ועוד ועוד איבחונים, ולעיתים בקשתם נידחת לאור טעויות טכניות, חוסר מקצועיות של המאבחן ועוד.

בנוסף, לאור הריבוי במספר התלמידים המאובחנים שלא בצדק, נוצר זלזול ולעיתים אפילו כעס מצד המערכת כלפי כל העיסוק בהגשת התיקים לוועדות ההתאמה, דבר אשר פוגע בסופו של דבר בתלמידים הזקוקים לתמיכה.