להתאים את הלמידה
קריאה לשינוי בנושא ההתאמות
ועד פעולה יועצות
אינפלציית האיבחונים
מדי כמה שנים יוצאות כתבות אשר מתריעות על המספר הגדול של תלמידים לקויי למידה במערכת. ב-2013 יצאה כתבת תחקיר מצמררת על הגידול במספר התלמידים הניגשים לאבחונים, ועל העובדה כי השוק פרוץ וניתן פשוט לקנות הקלות. למעבר לכתבה
אנו, ציבור היועצות החינוכיות, חוות באופן יומיומי את הגידול הבלתי סביר במספר התלמידים המאובחנים, את הזלזול בו מתייחס הצוות החינוכי בתיכון לתעשיית האבחונים ואת הקושי לתת יחס מותאם בדרכי למידה לתלמידים לקויי למידה בשל כך שכל הדגש מושם על ההתאמות בדרכי ההבחנות. אנו עדות לפערים בין התלמידים שידם משגת "לקנות תוספת זמן" לבין אלו, שלעיתים זקוקים לכך יותר, אולם אין ידם משגת, וחשות על בשרינו את הלחץ של ההורים על בית הספר להשיג עבור ילדיהם את ההתאמות, כאילו עתידם תלוי בשאלה האם ייבחנו במבחן מותאם או רגיל.
הפער בין המוצהר על ידי משרד חינוך למבוצע בפועל הוא גדול. על פי הצהרות המשרד, עוד בחוזר המנכ"ל משנת 2003, טרם שליחה לאבחון יש לבצע הערכה ראשונית של המורה, בניית תוכנית התערבות בתוך המסגרת, הפעלתה ומעקב אחריה. רק כאשר התלמיד ממשיך להראות קשיים יש להפנותו לאבחון. ראו סעיף 2.1 לחוזר המנכ"ל מתשס"ד, הנקרא מודל עבודה. אנו סבורות כי זהו המודל הנכון אותו יש להפעיל, אך לצורך כך יש לחולל שינוי מערכתי ולהכניס למערכת מבחני סינון ראשוניים ואנשי מקצוע מתאימים.
מטרתה של תוכנית אל"ה (איתור, איבחון, למידה והערכה), לפתח ולקדם התייחסות אישית ומותאמת בקרב הצוות החינוכי לכישורי הלמידה של התלמידים המתקשים בחט"ב. זוהי אחת מתוכניות אגף א'
אולם היא איננה מיושמת במרבית מבתי הספר.
מרכזי מהו"ת בבתי הספר התיכוניים, הוא מודל שאומץ ממרכזי התמיכה הפועלים במוסדות להשכלה גבוהה. המרכז, הוא מבנה מיוחד שנבנה באופן מותאם לאפיוניי התלמידים ושם מתרחשת העבודה הרגשית, הדרכה לימודית וסיוע טכנולוגי.
מרכזי מהו"ת הראשונים הוקמו בשנת 2005 בתיכון "אלון " ובתיכון "רוטברג" ברמת השרון וב"הרצוג" חולון , מאז, הוקמו עוד 28 מרכזי מהו"ת בבתי ספר על יסודיים . כל מרכזי מהו"ת הוקמו ברשויות מקומיות חזקות כלכלית, שכן משרד החינוך אינו תומך תקציבית בתכנית.
הפער בין ההצהרות של משרד החינוך לנעשה בפועל
פרוייקטים קיימים התומכים בתלמידים לקויי למידה
מעבר מהתאמות בדרכי היבחנות להתאמות בדרכי למידה
לא מדובר בסיסמא. מדובר בשינוי תהליכי, אשר דורש משאבים של זמן וכוח אדם מיומן אשר ייכנס למערכת.
התפישה צריכה להיות כזו שמערכת החינוך שמה את הטיפול בתלמידים לקויי למידה בראש סדר העדיפויות שלה.
כיום, הטיפול היחיד אשר מחוייב בית הספר לתת הוא התאמות בדרכי היבחנות.
כך נוצר מצב בו, בתיכונים מבוססים בארץ, יותר מ-70% מהתלמידים מאובחנים כ"לקויי למידה", ולכן זכאים להתאמות מרמות שונות בדרכי ההבחנות. לעומת זאת במגזרים שלמים, ובאזורים גיאוגרפיים כגון הצפון, האחוזים יורדים באופן דרמטי (דו"ח מבקר המדינה 63ג'). הגענו למצב בו אבחון לאיתור לקויות הפך למותג יוקרה.
בכדי לשנות מצב זה על מערכת החינוך לקחת אחריות על תחום האבחונים, החל מדרכי טיפול ועד לפיקוח על האבחונים באמצעות הקמת מרכז אבחון ארצי.